אחד הקשיים הבוערים ביותר בחיינו כיום, כהורים וכחברה, הוא המחסור בכלים לטיפוח כישורים חברתיים לילדים. אולי מוטב לומר שזה לא שקיים מחסור אמיתי, כמו שבעצם קיימות אלטרנטיבות לתעסוקה עבורם שנוגדות את הצורך לפתח כישורים כאלה, ואף מגבילות את היכולת לעשות כן.

באופן שבו מתנהל העולם הדיגיטלי היום, האחריות ההורית שלנו דווקא גדלה בתחום פיתוח כישורים חברתיים אצל ילדים. שעה שהם מעדיפים לשחק במחשב, בטאבלט או לבלות את זמנם בפייסבוק, אנחנו היחידים שיכולים להציג חלופה מהותית. אם לא נציג להם בעצמנו אפשרויות כמו משחק בחוץ, מגע בחומר - משחקי חשיבה עץ, צבע, פלסטלינה, יצירה ואפילו משחקים של פעם כמו צוללות, ארץ-עיר וכדומה, כמעט ודאי להניח שהם פשוט לא יכירו בקיומם.

הדעות היום חלוקות למדי – יש מי שיגידו שעליכם להניח להם ללכת עם רוח הזמן, וכי היכולת לנווט ולווסת את שהותם בפייסבוק למשל, היא-היא התמיכה שלנו בהרחבת כישורים חברתיים לילדים שלכם. אמנם נכון הוא כי עליהם להיות מעורים בעולם התוכן המצוי לגילם, וכי איננו יכולים לנתק אותם מן המציאות הקיימת והמתפתחת, אך ביכולתנו להרחיב את היריעה עבורם, להציג תמונה גדולה יותר ולאפשר להם לכלול בסל הכישורים החברתיים שלהם עוד מעבר למה שיש לטכנולוגיה להציע.

היכולת לתקשר באופן בלתי אמצעי עם בני גילם, וגם עם דמויות מבוגרות וסמכותיות כמו הורים, מורים ועוד, תכריע לגבי יכולתם לזהות מצבים לכשיתבגרו. כישורים חברתיים לילדים אינם מסתכמים ביכולתם לנהל שיחה מתורבתת או להקשיב בשיעור ללא הפרעה. כמונו, הם נדרשים לפתח יכולת לזהות סיטואציות אנושיות, לפענח מסרים בלתי מילוליים, להבין ולהביע רגשות.

נמצא כי ילדים אשר נמצאים באינטראקציה פרונטלית, מילולית, אנושית קבועה מסוגלים לאתר טוב יותר, באחוזים ניכרים, מצבים שמסוכנים להם לעומת מצבים בהם ניתן לבטוח בעומד מולם, הם מסוגלים לחוש טוב יותר מתי הם פוגעים בזולת ואף להימנע מכך, מה שלמעשה מציג מצב בו האינטליגנציה הרגשית שלהם, ובעקבותיה יכולתם לקיים מערכות יחסים לכשיתבגרו, גדלה ומתפתחת באופן מהותי, לעומת ילדים שכל עולמם, גם החברתי, מצוי במחשב.

כחברה המייבאת ומשווקת משחקים איננו מסתפקים במציאת המשחקים הכי נחשבים, אנו מאמינים כי בחזרה למשחקים אינטראקטיביים – במובן של משחקים הגוררים אינטראקציה בין משתתפיהם, אנו נושאים מסר חשוב עבור הילדים שלנו, שהם גם העתיד של כולנו.